יהודית טל ז"ל היתה יועצת בחטיבה מיום הקמתה. 
יהודית נפטרה ממחלה קשה לאחר למעלה מעשרים שנות עבודה מסורה וברוכה.

מדברי אביבה גורן , מנהלת החטיבה : 

יהודית יקרה שלנו, ישי מירב אפרת אופיר וכל המשפחה. 

יהודית שלנו איננה, קשה להאמין, ויהודית מהלכת בינינו מחייכת לעברנו, מעודדת אותנו וכל כך נוכחת. 
לפני כשנה ומחצה נפלה הבשורה הקשה, הידיעה אודות מחלתך אך את כהרגלך ללא מורא ופחד , עם הרבה ביטחון ואופטימיות ממשיכה בשגרה מקיימת את סדר היום ומקפידה על כך בכל כוחותיך. ממהרת להגיע מהטיפול בבית החולים לבית הספר שהרי את יודעת עד כמה נחוצה וחשובה את לכולנו. 

את היית עבור כולנו מקור לעידוד והשראה ואנו מחפשים את חיקך, חומך וסביבתך. 
יהודית הייתה ותישאר להיות אחד מעמודי התווך של החטיבה שלנו לתמיד. 
מאז שנותיה הראשונות של אלון עשתה יהודית את ימיה בביה"ס, דואגת להיות לעזר רב לכולם . 

הורים הזקוקים לך תמיד מקבלים מענה עם חיוך ומילת עידוד, התלמידים של למעלה מעשרים מחזורים, מאות ואלפים זכו ליד מכוונת לתמיכה וללויי אישי ממך. 
היית להם לחברה קשובה אוהבת ומדריכה. 

ואנו חבריך המורים והעובדים בבית הספר הכי נהנו מיופייך הפנימי, מעוצמותיך הנפשיות ומרגישותך. דומני כי לא היה אדם אחד שלא נועץ בך במשך השנים, מי בעניין משפחתי ומי בעניין אישי, מי בעניין חינוכי ומי סתם בענייני דיומא. 
היית כל כך משמעותית לכל אחד מאיתנו נוכחותך הקרינה סביבך תמיד נועם, אהבה וקבלה טוטאלית. 

ולי, יהודית את חברה יקרה וציון דרך, היית אחת הדמויות היותר משמעותיות בחיי. 
תבונתך, יכולותיך, להעמיק ולבחון את הנושאים לאשורם, ולתת את המבט הנוקב שלך, הראיה הבוחנת שלך, המבט הכחול שלך, העיניים המנצנצות והנוצצות האומרות הכל. 
לדעת לגלות את אישיותך הענקית על כל צעד ושעל שעשית, בכל מכתב או ברכה קטנה שכתבת היו כל כך הרבה דברי חכמה, תום וחברות עמוקה מילים שמלוות להמשך הדרך. 
כל ספר שקיבלתי ממך כשי עם סיומה של השנה היה עבורי עוד תחנה לצמיחה אישית, הכל ידעת לבחור בקפידה. כל שיחה קטנה הייתה בעלת תוכן ומעשירה. יהודית היית ענקית במופת האישי שלך, בדוגמה שידעת לתת בצניעותך. השקט והנועם שלך הקרינו על כולם. 

משפחתך הייתה מקור לגאוותך הגדולה מכול, מעולם לא אמרת דבר וחצי דבר אודות עצמך. תמיד המעטת בדברים שעשית והצטנעת בהישגיך, אך בישי והילדים היית כל כך גאה , בדרכם במעשיהם בלימודיהם בהצלחותיהם. 
אני בטוחה שתוסיפי לראות בטובם ממעל ותמשיכי ללוותם. 

יהודית, תהיי חסרה לי עד מאוד 
נוחי לך בשלווה בשקט ובשלום,אנו אוהבים אותך מאוד. 

שלך אביבה גורן 
וכל משפחת חטיבת "אלון". 

דברים שנשאו לזיכרה של יהודית חברותיה לעבודה , חדווה וענת , בערב הזיכרון שהתקיים בחטיבה : 

יהודית – יקרה שלנו 

קצרה היריעה מלהכיל את כל שהיינו חפצות לספר אודותייך בערב זה. מאז לכתך הותרת בנו תחושת ריקנות וחסר שעדיין לא נמצאה הדרך להכילו בתוכן ולו הדומה לתכנים אותם הצלחת להעניק ולתת במשך שנות עבודה רבות ומשותפות לנו. 
עם זאת בכול יום שעובר מלווה נוכחותך שהייתה משמעותית וחשובה מאין כמוה את שגרת יומנו. לא אחת עולה המחשבה בזמן אירוע כזה או אחר, מה נכון הוא לעשות לדעת יהודית, מה יהודית הייתה אומרת עכשיו? הצעותייך המקצועית והכנות היו לנו לעזר ולתמיכה לאורך כל הדרך.

יהודית, בצד עבודה יומיומית מקצועית פדגוגית – בחירת הניסוח ההולם לתלמיד בהערות המחנך בתעודת סוף מחצית או בקבלת הסכמתך ואישורך לדבר המחנכת בערב שורשים בשנה שעברה, מצאנו בך גם את היועצת שלנו לעיניינו הפרטים. דלת חדרך הייתה פתוחה לנו בכל עת, בקבלת פנים חייכנית ועיניים בורקות שהעניקו הרגשה טובה, הרגשת בטחון – הגעתן למקום הנכון. 

לסיום, לכם בני משפחה וחברים יקרים , במעט שנאמר, כל שרצינו הוא לשתף גם אתכם בדמותה המיוחדת של יהודית שכה קשה לכתוב בצד שמה את המלה ז"ל – זיכרונה לברכה. 

מאיתנו – ענת וחדווה 

דברי נחמיה מנצור סגן המנהלת : 

מה אומרים כשמאבדים חברה קרובה? 
מה עושים כשעדיין לא מאמינים? 
יש ולפעמים אני פותח את דלת משרדך, ומצפה שאת תשבי שם עם השיער האדמוני מחייכת, והסנדביץ' ביד.. וכך ננהל שיחה. אבל שהדלת נפתחת השולחן ישנו הכסא ישנו ורק את יהודית נעדרת מהנוף. 
צ'רלס קינגסלי אמר: 
חבר הוא ברכה לכל גבר או אישה, נפש אנוש בה ניתן לבטוח. אשר מכירה את הטוב והרע שבנו, ואוהבת אותנו למרות מגרעותינו. 
אשר תאמר לנו את האמת בעוד שכל העולם מחניף לנו לפנינו ולועג לנו מאחורי גבינו. 
אשר תגער ותייעץ בעת שגשוג או יוהרה, אך תנחם ותעודד בצער וצרה, בעוד שאר העולם מותיר אותנו להתמודד לבד עם הקשיים. 

חברה, את מאד חסרה… 

נחמיה מנצור 
חטיבת "אלון" רעננה